טריאדת הכיב, בדיקת ABI, הפרוטוקול ללא סכינים — והנחיות בית מדויקות
60–75 דקות
סטריליים ומעוקרים
סכינים / שיוף יתר / קוטיקולה
דופק וסקירת עור
כל חולת סוכרת מקבלת אצלי טיפול עם כלים סטריליים, בלי סכינים, בלי שיוף יתר ובלי גזירת קוטיקולה — בדיוק כפי שמלמדים בהשתלמות אגודת אייל. הטריאדה של טראומה, נוירופתיה ואיסכמיה היא מה שמייצר כיב; המטרה שלי היא לזהות מוקדם, למנוע את הכיב, ולהדריך אתכם לטיפוח בטוח בבית כולל אמבט חומץ במידה הנכונה.
בכל יום מתים בישראל כ-9 אנשים מסוכרת, וכ-99% מחולי הדיאליזה הם תוצאה של סוכרת. סוכרת היא מחלה פרוגרסיבית שדוגרת 5–8 שנים בלי שמרגישים. בכף הרגל, השילוב של נוירופתיה (העצב לא מעביר תחושה נכון), איסכמיה (חוסר חמצן בכלי הדם) וטראומה קטנה — יוצר כיב שאינו כואב, מזדהם מהר ועלול להוביל לנמק. בקליניקה אני עובדת לפי הקנון של אגודת אייל: בדיקה, מניעה, והדרכה.
הכיב נוצר משילוב של שלושה גורמים: טראומה קטנה (פצע, כוויה, שבר), נוירופתיה שמסתירה את הכאב, ואיסכמיה שמונעת ריפוי. אפשר לחיות עם כיב בלי לכאוב — והבעיה מתחילה כשמגיע זיהום. הזיהום מעלה את הלחץ המקומי, הדם לא מצליח להגיע לאזור, ואז נוצר נמק. לכן הכלל הוא פשוט: כדי למנוע זיהום צריך למנוע את הכיב, וכדי למנוע את הכיב צריך לאזן את רמת הסוכר ולהיבדק באופן קבוע.
באיסכמיה הרקמה מתרגלת לחוסר חמצן והעור נהיה דק, חלש ושברירי. הבדיקה הפשוטה היא דופק בכף הרגל — כל עוד יש דופק, המצב סביר. בדיקה מדויקת יותר היא ABI (Ankle Brachial Index): מחלקים את לחץ הדם הגבוה שנמדד בקרסול בלחץ הדם הגבוה שנמדד ביד. סימן נוסף לאספקת דם תקינה הוא שיער על כף הרגל.
| ערך ABI | משמעות |
|---|---|
| 0.9–1 | תקין, זרימת דם טובה לרגל |
| 0.7–0.89 | איסכמיה קלה עד בינונית — עור דק וחשוף לזיהומים |
| מתחת ל-0.5 | איסכמיה קשה — סכנה ממשית לנמק |
סוכרת פוגעת במעטפת המבודדת של העצב, ואז חלקים מהעצב נחשפים והוא מעביר תחושות שגויות או לא מעביר תחושה כלל. מערכת העצבים האוטונומית קובעת גם על ההזעה — כשהיא נפגעת, העור נשאר יבש וסדוק וזיהומים נכנסים בקלות. כשהעצבים שמעבירים מידע למוח משובשים, הדריכה לא תקינה — וזה גורם לשברים, להרס מפרקים, ולמבנה רגל מעוות שמקדם כיב. הכלל אצלנו בקליניקה: לכל חולת סוכרת מתייחסים כאילו יש לה כבר נוירופתיה ואיסכמיה, גם אם לא אובחנו.
גלוקוז בצום מעל 100 ומתחת ל-120 נחשב טרום-סוכרת; כל בדיקה מעל 200 mg ללא קשר לצום היא סוכרת. לאבחון מלא נדרשות בדרך כלל שתי בדיקות. הבדיקה האמינה ביותר היא המוגלובין מסוכרר (HbA1c), שנותנת אינדיקציה תפקודית של 3 חודשים אחורה.
| HbA1c | פירוש |
|---|---|
| עד 5.7% | תקין |
| 5.7%–6.5% | טרום-סוכרת |
| 6.5% ומעלה | סוכרת |
בסוג A (פעם 'סוכרת נעורים') הגוף תוקף את תאי הבטא בלבלב, אין אינסולין, והטיפול הוא הזרקת אינסולין יומית לכל החיים. בסוג B — 95% מהחולים — האינסולין מגיע אך הקולטנים לא נפתחים, הסוכר נשאר בדם, ובסוף הלבלב קורס. שלושה איברי המטרה שנפגעים יותר מכל הם רשתית העין, הכליות והעצבים — ומאחר שאיפה שיש עורק יש עצב, פגיעה בעצבים הולכת יד ביד עם פגיעה בכלי דם.
אמבט חומץ הוא אנטי-בקטריאלי ואנטי-פטרייתי, ומייבש את המצרציה שבין הבהונות. לפי הקנון של אגודת אייל המינון והשיטה חייבים להיות מדויקים — סטייה ממה שכתוב למטה עלולה לפגוע בעור.
המצבים האלה לא ממתינים לתור לפדיקור טיפולי.
כן, אצל פדיקוריסטית טיפולית שעבדה לפי פרוטוקול ייעודי לסוכרת — כלים סטריליים, בלי סכינים, בלי שיוף יתר, בלי גזירת קוטיקולה. אסור פדיקור קוסמטי רגיל ואסור לטפל לבד בקאלוסים או בציפורניים עבות.
הקנון של אגודת אייל מאשר אמבט חומץ במינון מדויק: כוס חומץ ל-3 כוסות מים פושרים, עד הקרסול בלבד, חצי שעה, 3 פעמים בשבוע, ולייבש היטב אחר כך. זה מיועד לאנטי-בקטריאלי ולאנטי-פטרייתי. אמבט מים חמים או ארוך מדי דווקא יזיק.
טריאדת טראומה-נוירופתיה-איסכמיה. פצע קטן שאינו כואב הופך לכיב, הכיב מזדהם, הזיהום מחמיר את האיסכמיה ועלול להוביל לנמק. כל זיהום אצל סוכרתי עלול להחמיר מהר מאוד.
ABI הוא Ankle Brachial Index — היחס בין לחץ הדם הגבוה בקרסול ללחץ הדם הגבוה ביד. 0.9–1 תקין, 0.7–0.89 איסכמיה קלה-בינונית, מתחת ל-0.5 איסכמיה קשה. הבדיקה נעשית אצל הרופא.
כן. כשמערכת העצבים פגועה אפשר לחיות עם כיב בלי לכאוב — וזה בדיוק מה שמסוכן. צריך מעקב קבוע אצל פדיקוריסטית טיפולית ובדיקה יומית של כפות הרגליים בבית, גם בעזרת מראה לסוליה.
בגלל ירידה בתחושה אפשר לפצוע בלי לדעת, ובגלל זרימת דם לא טובה הפצע יזדהם וירפא לאט. עדיף הסרת לחץ עדינה אצל פדיקוריסטית טיפולית, כי קאלוס לא מטופל הוא בדיוק נקודת המוצא של כיב.
ראשון–חמישי, 09:00–20:00 · עלי